שר הרווחה פיטר את סימונה שטינמץ מתפקידה כפק"ס ראשית — איילה מאיר מונתה במקומה

שר הרווחה מאיר כהן פיטר את סימונה שטינמץ מתפקידה כפק"ס ראשית, לאור התלונות המרובות על התנהלותה הפוגענית במיזיד בהורים וילדים, סתירות ושקרים שכתבה בתסקירים, שדרדרו את אמון הציבור במשרד הידוע לשימצה מתחת לקווים האדומים.

איילה מאיר, מונתה במקומה.

אנו מאחלים לה הצלחה ובטוחים, כי נגיע עימה להבנות בכל הנוגע לצמצום הגעת הורים למרכזי קשר, הוצאת ילדים בכפיה מהוריהם ואי קביעת הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם.

איילה מאיר פקידת סעד ראשית

איילה מאיר פקידת סעד ראשית

מודעות פרסומת

פוטרה סימונה שטיינמץ הערפדה מוצצת דם ילדים כבר לא פקידות סעד ראשית לסדרי דין. הללויה!!!

כן חברות וחברים יקרים, הלא יאמן קרה. הפושעת סימונה שטיינמץ שתיפקדה כפקידת סעד ראשית לסדרי דין (גירושין והסדרי ראייה) עפה! טסה! נבעטתה בתחת השמן שלה!!! זהו תם עידן ממלכת הזנות במחלקת העו"ס האחראיות על גירושין והסדרי ראייה. הטינופת תוצרת רומניה, נצר למשפחת הרוזן דרקולה, שנשואה לעבריין המורשע יוסי שטיינמץ, מועזבת. כל זה הודות לפעילות נמרצת של האבות והאימהות בכל החזיתות.

היינו שם בהפגנות כאשר הפושעת זימנה 300 פקידות סעד למרכז רקמן ללמוד שלגברים יש אונה ימנית דפוקה. קיראו על כך כאן: רשמים מכנס ההסתה נגד גברים של רות הלפרין קדרי.

הגשנו נגדה תלונות, לא מעט בג"צים ועתירה לחופש המידע.  פתחנו נגדה תביעה בארה"ב להכריז עליה פושעת נגד האנושות, ולדאוג שהנבלה לא תדרוך על אדמת אמריקה פן תחטוף הזמנה לדין נוספת. הגשנו נגדה בבית המשפט לעבודה בקשה לעיון בתיק בו ניסתה לחלוב את משרד האוצר, ולקבל גמלאות שלא מגיעות לה. יעקב בן יששכר תבע את סימונה שטיינמץ.

כך כתבה השופטת שרה שדיאור על סימונה שטיינמץ על הבקשה לעיין בתיק הגמלאות של שטיינמץ: לפני בקשה בה כתוב "מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו: מבוקש לבדוק אם הופעלו קשרים לא ראויים, והאם הנ"ל מתעשרת על חשבון הציבור. יצוין שהנ"ל נתבעת בארה"ב בגין פשעים נגד האנושות ובישראל אף הוגש בגץ להדחתה. הקשר של המבקש לתיק בית המשפט (נא לציין כל שקשר ישיר או עקיף): המבקש מייצג גברים גרושים. התובעת סימונה שטיינמץ פקידת סעד ארצית מתעללת בגברים גרושים ומיישמת מדיניות פמיניסטיות רדיקלית להדחת אבות מחיי ילדיהם. בנסיבות אלה, כל חומר שיעזור למאבק להדחתה מתפקידה חשוב ביותרלציבור וכן לרשויות החוקרות יש עניין מיוחד במשיבים, סימונה ויסי שטיינמץ המבצעים עבירות פליליות חמורות ואף הוגשו נגד משיב 1 כתבי אישום בהם הורשע . קל וחומר כאשר מדובר בהורים וילדים הנתונים לגחמותיה הפליליות של המשיבה 2 (סימונה שטיינמץ)".

ובהמשך "… הדברים נכונים שבעתיים כאשר מדובר – בפקידת סעד ארצית… וכן עובדת ציבור בעלת מעמד מתוקשר במיוחד…".  איזה בושות.  איזה פדיחות.

היו כאלה שנפלו בדרך. ומתו. הכלבה הארורה הזו סימונה שטיינמץ גרמה למוות של לא מעט הורים. האבא דניאל ארביב הפגין בגללה מול משרד הרווחה, באוהל, 3 חודשים בחורף ירושלמי. משגילה מה היא וחברותיה עשו לו, קיבל התקפת לב. מת. האבא דורון חביב הצית עצמו בגללה. האבא אלון וולף קפץ מקומה תשיעית בגללה. חלק בכלל איבדו העשתונות ונטרפה דעתם, כמו אלי גור שבגלל סימונה שטיינמץ, דחף ילדיו למוות. בקיצור סימונה שטיינמץ חלאה שידיה מגואלות בדם המתים, מנגלה סדיסטית ואיומה, והיום היא עוזבת את משרתה הרמה.

סימונה מונתה לתפקידה מכיוון שהייתה לה מומחיות להעליל על גברים עלילות מין פדופיליות, שהם מתענגים מאיברי המין של הילדים שלהם. לא מן הנמנע שסימונה שטיינמץ, היא זו ששירתה את הבת של עדנה ארבל, כאשר היא העלילה על בעלה, השופט אייל באומגרט, שהוא התענג מינית מהנכדים של עדנה ארבל, וזה מה שקידם אותה. כנס באר שבע לשלום הילד 2014: פדופיליה במשפחת עדנה ארבל לא מין הנמנע שהיא גם פתחה רגליים למוטי וינטר בזמן שבעלה היה עסוק בתיק השוחד והעלמות המס שלו.

אבל למרות שבתיקי הגירושין העדפתה של סימונה הייתה תמיד לנשים, במקרים נדירים, היא גם התלבשה על נשים ומיררה להם את החיים. התענוג הכי גדול של סימונה שטיינמץ היה לקבל במייל הודעה שתיק רווחה נסגר בגלל שאבא מת מצער שגרמה לו פקידת הסעד, או במידה והאמא הייתה על הכוונת, אז כמובן הודעה מתאימה.

אצל סימונה שטיינמץ הפעולות הכי יעילות שנעשו במשרד תחת השגחתה היו הוצאת "סיירת עו"סיות ניחום" לבתי הקברות, כדי לנחם את מי שנשאר בחיים לאחר ההתאבדות, או הרצח, שהיא גרמה.

קבלו תמונה של סימונה שטיינמץ ב- 1/9/2014 באולמו של השופט הנהדר יורם נועם ממתינה לתת עדות על פשעיה בעתירה שהוגשה נגדה ונגד מחלקתה במשרד הרווחה על מנת לחשוף באמצעות חופש המידע את כל המגעים הנלוזים של סימונה שטיינמץ עם ארגונים פמניאצים רדיקליים, כמו מכון דרקמן של רות קדרי (לשעבר הלפרין קדרי), לחשיפת החוזים וההסכמים בקשר לכנס ההסתה הפמינאצי למאות פקידות סעד באוניברסיטת בר אילן, לשם הביאה סימונה שטיינמץ את האוסטרלית ג'ניפר מקינטוש, כדי ללמד את הפק"סיות שגברים הם יצורים נחותים מבחינה נוירולוגית. כך יושבת הנבלה ממתינה לתת עדות למה כבר שנתיים היא מסתירה את כל החומרים מהציבור. לידה יושבת עוד נבלה סרוחה, ענת ענבר, עוד פמינאצית מטורללת שהפכה את יחידות הסיוע לבתי המשפט משפחה שדות קטל לגברים.

בהמות הרווחה סימונה שטיינמץ וענת ענבר ממתינות לתת עדות על פשעיהן במחוזי ירושליים 1/9/2014

מכיוון שבעורקיה של סימונה שטיינמץ זורם דם רומני, קשה שלא לראות כי הרוזן דרקולה, בן מדינתה, פשוט עשה גלגול נשמות ישירות לגוף המלא שומנים של הבהמה הדוחה הזו, סימונה שטיינמץ.  במקומה של סימונה שטיינמץ, מונתה איילה מאיר.

איילה מאיר פקידת סעד ראשית

דוד גולן בעלים של "דוד גולן תקשורת ואסטרטגיה" דובר איגוד העו"ס מתערב במינוי פקידות סעד

יולי 2014 – מדובר בפקידת סעד לחוק הנוער רותם אלבז אלקובי מלשכת הרווחה כרמיאל אשר הוכרזה כפושטת רגל.

פקידות סעד קובעות גורלות של ילדים קשישים ומשפחות בבתי משפט המתנהלים בדלתיים סגורות וללא ראיות, כאשר השופט רואה בהמלצותיה של פקידות הסעד סוף פסוק. בנוסף פקידות הסעד מקבלות סמכויות שיפוטיות מבתי המשפט בנוגע לקביעת מקום הימצאו של קטין, קשיש, הסדרי ראיה, ועוד.
לפיכך אין זה ראוי כי פקידת סעד הנתונה ללחצים ותלות פשיטת רגל תקבע גורלות בדלתיים סגורות ללא ראיות, ע"פ סמכויות שיפוטיות הנתנות להן ע"פ הנורמות והכללים במערך פקידי סעד – בתי משפט. בשל כך בוצעה פניה ליועץ המשפטי לממשלה להעביר את רותם אלבז אלקובי מתפקידה כפקידת סעד.

בעקבות הפניה הורה דוד גולן בעלי "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה" ודובר איגוד העובדים הסוציאליים למנהלת לשכת הרווחה כרמיאל שולה מנחם לערב את היועץ המשפטי של עיריית כרמיאל בעניין.
אין זה מסמכותו של דובר איגוד העו"ס להתערב במינוין של פקידות סעד או הישארותן בתפקיד, במיוחד כשהוא בעל עסק פרטי ליחצנות עמותות המקבלות הפניות מהמלצותיהן של פקידות סעד בבתי משפט.
מי שמעניק את המינוי לפקידות הסעד הוא שר הרווחה.

התערבותו של דוד גולן בתפקודה של פקידת הסעד רותם אלבז אלקובי כפושטת רגל תמוהה ומדיפה ריח שיקולים זרים ושחיתות.

מן הראוי כי איגוד העובדים הסוציאליים לא יהיה מעורב במינויים של פקידות סעד לתפקיד כזה או אחר מאחר מדובר בנושא רגיש בענייני נפשות המתנהל בדלתיים סגורות ובסמכות שר הרווחה בלבד. עניין זה חמור במיוחד לאור העובדה שדוד גולן הוא בעל עסק פרטי שלו אינטרס מובהק בקשר בין פקידות סעד ללקוחותיו כדוגמת המרכז הישראלי לאפוטרופסות.

תמוהה גם הענותה המידית של שולה מנחם לבקשתו של דוד גולן, מה שמעמיד בספק רב את היותה ראויה לשמש כאחראית על פקידות סעד בכרמיאל.

להלן פנייתו של דוד גולן לשולה מנחם בעניין מינויה של רותם אלבז אלקובי כפקידת סעד:

דוד גולן מבצע פניה לשולה מנחם - לא ברור מתוקף מה הוא מתערב במינויים של מדינת ישראל
דוד גולן מבצע פניה לשולה מנחם – לא ברור מתוקף מה הוא מתערב במינויים של מדינת ישראל

קישורים:

אב גרוש הגיש תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי לשכת רווחה ראשון לציון בחשד להתנהלות מושחתת

אב גרוש הגיש תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי לשכת רווחה ראשון לציון בחשד להתנהלות מושחתת

תלונה חמורה הוגשה למבקר המדינה נגד פקידות הסעד מלשכת רווחה ראשון לציון, ונגד פקידות הסעד ארצית ומחוזית סימונה שטינמץ ו- ניבה מילנר, בגין חשד לשחיתות וגרימת נזקים מוכחים לבנו של האב מגיש התלונה. האב מלין, כי ניבה מילנר פקידת סעד מחוזית לא טיפלה במשך 9 שנים במצבו של בנו שסבל מתסמונת ניכור הורי, ותלונתו נמצאה מוצדקת וגובתה בפסק דינה של השופטת טובה סיון, שהלכה לעולמה אשר פסקה:

"מעדויות הצדדים ומהתנהלות ההליכים בינם, עולה בבירור כי הנתבעת (האם) אינה ממש מעודדת ותומכת בקשר בין התובע לקטין, ואף עושה כל מה שביכולתה על מנת למנוע את המפגשים וביצוע הסדרי הראיה, והכל בטענה כי הקטין אינו מעוניין בקשר עם התובע ואף בעבר הנתבעת הגישה צו מניעה קבוע להרחקת התובע מהקטין, וכן הגישה בקשות לביטול הסדרי ראיה ובקשות לצווי הגנה, חלקם נבעו משיקולים זרים של הנתבעת על מנת להשיג טובות כלכליות.

עולה מעדותה של הנתבעת כי אינה מעוניינת בדמות של האב בחיי הקטין ונמנעת מלערב את האב במתרחש בחיי הקטין, לרבות בעניין בית הספר או טיפולים רפואיים ועוד".

האב מתלונן כי פקידת הסעד נעמי אחימור, שטיפלה בעניינו, עובדת באופן פרטי בביתה, כמגשרת ובוררת, בתחום תפקידה כראש מינהל שילוב חברתי בעיריית ראשון לציון – עובדה שיש בה להעיב על כשירותה לכהן כעובדת ציבור.

עוד עולה מתלונתו כי פקידת הסעד לסדרי דין הניה אלבוים – עובדת בעבודה פרטית בביתה כמקדמת מכירות, עובדה המעיבה על כשירותה לכהן כעובדת ציבור.

מבדיקה שערכה בעלת האתר עולה, כי הנ"ל לא קיבלו היתר לעסוק בעבודה פרטית, ופועלות בחשש לניגוד עניינים, בפגיעה במשמעת שירות המדינה, בהתנהגות בלתי הולמת של עובדי מדינה, ובהפרת הוראות התקשי"ר וכללי האתיקה לעובדי מדינה.

אבי אמינוב תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי הרווחה בעיריית ראשון לציון

אבי אמינוב תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי הרווחה בעיריית ראשון לציון

אבי אמינוב - תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי לשכת רווחה בעיריית ראשון לציון

אבי אמינוב – תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי לשכת רווחה בעיריית ראשון לציון

אבי אמינוב - תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי לשכת רווחה בעיריית ראשון לציון

אבי אמינוב – תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי לשכת רווחה בעיריית ראשון לציון

אבי אמינוב - תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי לשכת רווחה בעיריית ראשון לציון

אבי אמינוב – תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי לשכת רווחה בעיריית ראשון לציון

אבי אמינוב - תלונה למבקר המדינה נגד עובדי משרד הרווחה ועובדי לשכת רווחה בעיריית ראשון לציון

http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-92892-00.html

קישורים:

סימונה שטיינמץ אשתו של יוסי שטיינמץ עבריין מורשע במרמה והפרת אמונים בפרשת רשות המיסים – העידה עדות חסויה כי משפחתה פגועה – כיצד אישה זו שכשלה בניהול ביתה שלה – משמשת כפקידת סעד ארצית ומטפלת במשפחות מדינת ישראל?

סימונה שטיינמץ אשתו של יוסי שטיינמץ עבריין מורשע במרמה והפרת אמונים בפרשת רשות המיסים – העידה עדות חסויה כי משפחתה פגועה – כיצד אישה זו שכשלה בניהול ביתה שלה – משמשת כפקידת סעד ארצית ומטפלת במשפחות מדינת ישראל?

21 ביולי 2011 – יוסי שטיינמץ עבריין מורשע – גזר דין תפ 6366-07-09 יוסי שטיינמץ (יוסף בן גדליה שטיינמץ) בעלה של פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה סימונה שטיימנץ, מי שהיה מנהל תחום יבוא אישי ורכב במכס, הודה במסגרת ההסדר בביצוע עבירה של מירמה והפרת אמונים.

סימונה שטיינמץ פקידת סעד ארצית ואשתו של יוסי, העידה בדלתיים סגורות, בניגוד לעדויות של שאר המורשעים שעדויותיהם היו פתוחות:

"סימונה שטיינמץ, אשת הנאשם, העידה בדלתיים סגורות, בשל דברים שבצנעת הפרט. היא סיפרה על המשפחה ועל תפקודו המסור של הנאשם כאבי המשפחה. היא סיפרה גם על הפגיעה שנפגעה המשפחה, כתוצאה מן הפרסומים אודות הנאשם, ולטעמה שילמה המשפחה עונש כפול ומכופל, בשל כך."

בעלה העיד:

"הנאשם סיפר על עצמו, כי כך חונך בבית וכך הוא מחנך את בנותיו. הפגיעה בו קשה, כמו גם במשפחה. זו פגיעה כלכלית וחברתית. על פי מה שהשמיעו עדי האופי, כולל רעייתו, יחד עם בנותיו, ביקש, כי בית המשפט יגיע להחלטה הנכונה".

סימונה שטיינמץ החלום הרע של כל ילד במדינת ישראל

סימונה שטיינמץ החלום הרע של כל ילד במדינת ישראל

יוסי שטיימנץ עבריין מורשע ת"פ 6366-07-09 גזר דין  - בית המשפט הקל מאוד בעונשו

יוסי שטיימנץ עבריין מורשע ת"פ 6366-07-09 גזר דין – בית המשפט הקל מאוד בעונשו

מדוע הסכים השופט זכריה כספי לאפשר לסימונה שטיינמץ לתת עדות חסויה, כשבעלה הוא עבריין מהסוג הנחות והשפל ביותר והיא משמשת פקידת סעד ארצית, שאמונה על משפחות מדינת ישראל? השופט כספי לא נימק זאת. לאור מעמדה הציבורי הרם של פקידת הסעד סימונה שטיינמץ ולאור העניין הציבורי הרב שבפרסום הליכים משפטיים המשפיעים על משפחות בישראל, שגה השופט כספי משלא נתן משקל ראוי לעקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת.

עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד חוקתי על חוקי המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, וקובע כדלקמן:

"בית המשפט ידון בפומבי זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".

עקרון פומביות הדיון מעוגן גם בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") הכלל פי סעיף 68(א) קובע כי:

"בית המשפט ידון בפומבי".

נפסק כי אין לפגוע בעקרון פומביות הדיון, אלא לאחר שקילה זהירה, על דרך הצמצום ומטעמים ממשיים בלבד:

"מאחר שהמדובר בזכות יסוד, יסטה בית המשפט מעקרון הפומביות רק לאחר שקילה זהירה ועל דרך הצמצום" [ר"ע 176/86 פלונית א. פלוני, פ"ד מ (2) 497).

עקרון פומביות הדיון המשפטי נועד להבטיח משטר שיפוטי תקין, המגן על זכויות אדם תוך הבטחת שקיפות ביחס לפעולתן של המערכות השלטוניות. פומביות הדיון מבטיחה קיומן של בחינה וביקורת ציבורית על המתרחש במערכת התביעה, במערכות המשפט ועל פעילותן של המערכות הציבורית האחרות. הביקורת הציבורית מאפשרת איתור ותיקון ליקויים הנחשפים אגב הצגת הראיות בבית המשפט. חשיפת הליכי דיון ושפיטה לעיני הציבור היא חלק מתפיסת ההגינות של ההליך השיפוטי (בג"צ 258/07 גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלנון 2006 (פורסם "בנבו")).

זכות הציבור לקבל מידע קשורה בקשר הדוק לעיקרון פומביות הדיון. כבר נקבע כי כאשר אחד הצדדים להתדיינות הוא דמות ציבורית (ובמקרה דנן עובד ציבור ואשתו עובדת ציבור המנתקת רבבות ילדים מהוריהם) יגבר אינטרס של פומביות הדיון על פני השם הטוב, וכן נקבע, כי פומביות הדיון מהווה "אמצעי להזרמת מידע לציבור, וזכות זו מקבלת משנה תוקף בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית" (רע"א 3614/97 אבי יצחק נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח', פ"ד נג (1) 26)).

השופט כספי צפצף על העקרונות, ואיפשר לסימונה שטיינמץ ולבעלה העבריין להמשיך ולהתל במערכת המשפט. אף העונש המגוחך שנגזר נגדו, לא משקף את חומרת מעשיו הפליליים החמורים.

בעניינו מדובר בפקידת סעד ארצית לסדרי דין, המנתקת מידי יום ביומו רבבות הורים טובים וכשירים מילדיהם ללא סיבה, והשופטים משמשים חותמת גומי שלה. על תסקיריה לא ניתן לערער, והיא גורמת לנזקים איומים למשפחות.

אין צורך להאריך ולפרט את החשיבות הציבורית של הנושא בדבר זכות הציבור לדעת מה העידה סימונה שטיינמץ שהוא "חסוי". תביעות נגד אשת ראש הממשלה מפורסמות בפרהסיה, ואילו פקידת סעד ארצית, מקבלת חסינות כאילו מדובר במלכת אנגליה.

יפים לענייננו דברי השופטת דורנר ברע"א 3007/02 יואב יצחק נ' ארנון מוזס, פ"ד נו (6) 592:

"אמנם, פומביות הדיון פוגעת במהותה בפרטיות המתדיינים ולעיתים קרובות בפרטיות העדים, אך ככלל, הזכות לפרטיות – הגם שגם היא זכות יסוד – נסוגה מפני עקרון פומביות הדיון".

להלן קטע מגזר הדין (שופט מחוזי זכריה כספי) אודות דרכי המרמה והפרת האמונית של יוסף בן גדליה שטיינמץ לקבל ג'וב בעל כוח ברשות המיסים:

"הנאשם (יוסף בן גדליה שטיינמץ) הכיר את קובי בן גור, איש עסקים ורואה חשבון, בעל קשרים עם עובדים רבים ברשות המיסים, בין השנים 2004-2005. בין השניים שררו קשרי חברות קרובים והם נפגשו באותן שנים. הנאשם ידע, כי לבן גור וליורם קארשי, יבואן ואיש עסקים, וכן חבר במועצת עיריית ירושלים, השפעה על מצא, והם סייעו למינויו. במועדים שונים, לכל המאוחר, החל ממארס 2006, ביקש הנאשם מבן גור לסייע לו בקידומו ובמינויו לתפקיד גובה מכס אשדוד. בן גור פנה למצא וביקשו להיפגש עם הנאשם, כדי להתרשם ממנו באופן אישי. על אף שמצא לא היה מעוניין בקידום זה, הוא נעתר לבקשתו של בן גור. על מנת לרצות את האחרון, העלה מצא בפני הנאשם במסגרת פגישה שנערכה ביניהם, את האפשרות, כי הנאשם ימונה לעוזרו האישי לענייני מכס.

על מנת לקדם, בכל זאת, את המינוי וביודעו, כי התפקיד אליו מבקש הנאשם להתמנות חשוב לאינטרסים של קארשי, פעל בן גור כדי לרתום גם את קארשי לקידום המינוי.

ביום 11/5/06 פנה בן גור, בידיעת הנאשם, לקארשי, שהיה בדרכו לפגישה עם מצא בביתו. בן גור ביקש מקארשי לשתף עימו פעולה וללחוץ על מצא, כדי שימנה את הנאשם לתפקיד. הוא הבהיר לקארשי, כי קידום זה של הנאשם יסייע לאינטרסים של קארשי עצמו.

זה האחרון, נעתר לבקשה לסייע למינוי, על מנת ליצור מחויבות של הנאשם כלפיו ובציפייה, שיפעל עבורו במסגרת מילוי תפקידו.

בהמשך, שוחח קארשי עם הנאשם, ודיווח לו, כי המליץ בפני מצא על מינויו לתפקיד גובה מכס אשדוד, וכי מצא הציע שהנאשם ישקול כחלופה את מינויו לתפקיד עוזרו. הנאשם הבהיר לו, כי אינו מעוניין בתפקיד העוזר והדגיש בפניו, כי חשוב שיסייע לו להתמנות לתפקיד גובה מכס אשדוד, תפקיד בעל עוצמה, בו יוכל לסייע לאינטרסים של קארשי מול הרשות. בהמשך, שב והדגיש הנאשם לקארשי, שיגמול לו על סיועו, ועמד על העוצמה הרבה שבתפקידיו במכס, כדי לסייע לעסקיו של קארשי, להבדיל מתפקיד העוזר המוצע.

בתחילת יוני 2006, במקביל לפעולותיהם של קארשי ובן גור לקידום הנאשם, שוחח קארשי עם הנאשם וביקש ממנו, שיסייע לו לשחרר מכולה, השייכת לו ומעוכבת בתחנת המכס באשדוד. הנאשם נעתר לבקשה, טיפל בה באופן אישי והנחה את קארשי כיצד לפעול על מנת לפתור את הבעיה לשביעות רצונו. אין כל טענה, כי שחרור המכולה היה בניגוד לנהלי המכס.

מיד לאחר פתרון בעיית המכולה, הבהיר הנאשם לקארשי, כי מקרה זה ממחיש את החשיבות והכדאיות העסקית, עבור קארשי, בקידומו לתפקיד גובה מכס אשדוד. בתגובה לדבריו, השיב קארשי לנאשם, כי אכן עליו להיות בתפקיד הבכיר ביותר במכס אשדוד.

גם במהלך חודש יולי, בן גור וקארשי המשיכו בניסיונותיהם לסייע לנאשם להתמנות לתפקיד.

מצא, שלא היה מעוניין למנות את שטיינמץ לתפקיד, וברצותו לרצות את קארשי ובן גור, בירר שוב עם קארשי, אם הנאשם מעוניין, בכל זאת, בתפקיד עוזרו לענייני מכס. קארשי השיב למצא, כי הנאשם אינו מעוניין בתפקיד זה.

בספטמבר 2006, פנה הנאשם לבן גור, הפעם הזאת בבקשה לסייע לו להתמנות לתפקיד קצין מטה לענייני הרשות הפלשתינית ברשות המיסים (להלן: "הקמר"פ"). בן גור החל לפעול למען קידום זה של הנאשם לתפקיד ועדכן אותו במהלכיו ובפעולותיו.

ביום 19/9/06 נפגש הנאשם עם מצא, כדי לדון עמו ברצונו להתמנות לתפקיד. בפגישה הבהיר מצא לנאשם, כי בשלב זה אין לו מועמד מועדף מטעמו לתפקיד והורה לנאשם להגיש מועמדותו. יחד עם זאת, ככל ויעדיף מועמד אחר בעתיד, יורה לנאשם להסיר מועמדותו.

במהלך אוקטובר 2006, עדכן הנאשם את קארשי ברצונו להתמנות לתפקיד הקמר"פ. קארשי הבטיח לו, כי יסייע למינויו ובמקביל ביקש סיועו, בפתרון בעיה, הקשורה בעסקיו, מול המכס. בשלהי אותו החודש, סייע הנאשם לקארשי לשחרר מכולה מהמכס, לשביעות רצונו של קארשי. גם בעניין שחרור מכולה זו, אין טענה, לפיה הדבר נעשה בניגוד לנהלי המכס.

על פי אלה, הורשע הנאשם בהתאם לכתב האישום המתוקן, בביצוע של עבירת מרמה והפרת אמונים, הפוגעת בציבור, במילוי תפקידו, לפי סעיף 284 לחוק העונשין".

השופט זכריה כספי הוסיף: "הנאשם הורשע במעשה של הפרת אמונים, המבוסס על פניותיו לשני גורמים חיצוניים, אינטרסנטיים (בתחילה פנה לבן גור אשר הפנה אותו גם לקארשי), על מנת שיסייעו לו בקידומו האישי ברשות המיסים. הוא ביקש, כי הם יפעילו לחץ על ראש הרשות, שהיה נתון להשפעתם, לצורך כך. את זאת עשה תוך הדגשת החשיבות שבקידומו לתפקיד מסויים, שאז יוכל לסייע לעסקיו של קארשי ובכך יגמול לו על סיועו".

קישורים:

שחיתות בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי יוסף אמיר שוורץ הודח מתפקידו עקב ניגוד עניינים חמור – משרד הרווחה תייג ילדים כמפגרים משיקולי תאוות בצע – ינואר 2014 – מדובר בפקיד סעד ראשי יוסף אמיר שוורץ שבמשך שנים כלא בכפייה יתומי משרד הרווחה במוסדות כליאה תוך שהוא מתייג אותם כמפגרים. אמיר שוורץ קיבל טובות הנאה מכליאתם הואיל וגם הוא מפעיל ובעלים של המעונות עד שהודח ממשרד הרווחה בעקבות תחקיר חדשות 10. הילדים נכלאו במוסדות הכליאה של משרד הרווחה לעשרות שנים. משרד הרווחה ניסה לטייח פשעי אמיר שוורץ וטען כי הנו עובד למופת. להלן גזר הדין בעניינו של אמיר שוורץ

סגנון הטומאה של סימונה שטיימנץ – פקידת סעד ראשית לסדרי דין נגד מוסד המשפחה – יוני 2103 – אחד הכלים המרושעים של עובדת סוציאלית לדיכוי והרס הקשר המשפחתי הוא התשה בירוקרטית בבתי משפט המסבות למשפחה נזקים נפשיים, פיסיים וכלכליים. פקידת סעד סימונה שטיימנץ משתמשת ב"יעילות" מרושעת בכלי מזוהם זה נגד האמא ל' שאינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה 4 וחצי שנים, ואת בנה בן ה-8 מזה כשנתיים שעה בשבוע במרכז קשר כשנתיים לאחר שלא ראתה אותו שנתיים…

סימונה שטיימנץ מבליטה ישבנה בפרהסיה – פינק פלויד "חזירים" – פברואר 2013 – פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיימנץ, אשר שופטי בתי משפט לענייני משפחה רואים בהבלי פיה סוף פסוק מבליטה בעזות ישבנה בפרהסיה בתמונה עם עמיתותיה פקידות סעד ועובדות סוציאליות. פקידת הסעד סימונה שטיינמץ הנה סמכות מקצועית סטטוטורית בענייני משפחה הכולל ניתוק ילדים מביתם ומשפחתם, ללא ראיות, בדלתיים סגורות, כליאת קשישים בבתי אבות תוך נישולם מרכושם לאפוטרופסים בניגוד לרצונם ורצון משפחתם. סימונה שטיינמנץ לא ישמה המלצות ממסקנות חמורות של ועדת סלונים נבו שחשף ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה

שרה שדיאור שופטת בית דין לעבודה ירושלים – סירבה לצו עיון בתיק עבודה ופגעה בפומביות הדיון בשל "כבודם של עובדי ציבור"

שרה שדיאור שופטת בית דין לעבודה ירושלים – סירבה לצו עיון בתיק עבודה ופגעה בפומביות הדיון בשל "כבודם של עובדי ציבור"

החלטה מוזרה של השופטת שרה שדיאור מבית הדין לעבודה בירושלים בה הוגשה לה בקשה מטעם צד ג' לעיין בתיק.

מדובר בתיק ק"ג 39037-02-12 יעקב בן יששכר נגד סימונה שטיינמץ אשר קשור לגמלאות פקידת הסעד סימונה שטיינמץ שבעלה הוא עבריין מורשע.

בתיק יוסף וסימונה שטיינמץ נגד מדינת ישראל, הנ"ל ערערו על החלטה של ועדת משמעת בה נקבע שהגמלאות של יוסי שטיינמץ ישולמו לאשתו, סימונה, פקידת סעד ארצית.

הוגשה לבית הדין לעבודה בקשה ערוכה כדין לצוו עיון בתיק מטעם יעקב בן יששכר, עיתונאי ויו"ר התנועה למען עתיד ילדינו.

הבקשה שעניינה פומביות הדיון נחתה על שולחנה של השופטת שרה שדיאור. מחד, כלל יסוד הוא שדיוני בית הדין לעבודה פתוחים לכל.  הדלתיים פתוחות, ופסקי הדין מתפרסמים בערוצים השונים והם כוללים פרטים אישיים ואף מביכים.

מצד שני, המבקש בן יששכר, לא היסס לומר בפירוש שהוא מבקש את החומר ואת צוו העיון על מנת לפעול כדי לגרום לפיטוריה של פקידת הסעד סימונה שטיינמץ.

השופטת שדיאור נקלעה לדילמה. מחד, אילו עיתונאית כמו רויטל חובל הייתה מבקשת צוו עיון, בשם עיתון "הארץ", סביר להניח שהשופטת הייתה נעתרת לה, כי איזו שופטת רוצה שעיתון הארץ יפתח עליה ג'ורה כשופטת שמתכחשת לעיקרון פומביות הדיון?

מאידך, המבקש בן יששכר, לא מהסס לומר שהוא מתעב את בעלת הדין, סימונה שטיינמץ.

כלומר, אילו העיתונאית חובל הייתה כותבת בבקשה לצוו עיון שהיא מעוניינת לעשות כתבה על האופן בו נערכים תיקי גמלאות בבית הדין, שדיאור הייתה מאשרת זאת, מבלי לחקור האם היא בעצם לא מגישה בקשה בשם גורמים אחרים, כמו המבקש. כלומר, אילו המבקש לא היה כותב שהוא רוצה לפעול לפיטוריה של שטיינמץ, האם אז היה זוכה לעיון בתיק הסודי הזה?  אי אפשר לדעת.

מובן שבפני השופטת בקשה שמהותה פומביות הדיון, וזכות הציבור לדעת מה התרחש באולמה של שדיאור.

מדוע אם כן בקשת סעד לעיון בתיק יהיה תלוי אך ורק בנוסח של הבקשה לעיון?  בואו נבחן מה כתב המבקש:

"מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו: מבוקש לבדוק אם הופעלו קשרים לא ראויים, והאם הנ"ל מתעשרת על חשבון הציבור. יצוין שהנ"ל נתבעת בארה"ב בגין פשעים נגד האנושות ובישראל אף הוגש בגץ להדחתה.

הקשר של המבקש לתיק בית המשפט (נא לציין כל שקשר ישיר או עקיף): המבקש מייצג גברים גרושים. התובעת סימונה שטיינמץ פקידת סעד ארצית מתעללת בגברים גרושים ומיישמת מדיניות פמיניסטיות רדיקלית להדחת אבות מחיי ילדיהם. בנסיבות אלה, כל חומר שיעזור למאבק להדחתה מתפקידה חשוב ביותר".

לציבור וכן לרשויות החוקרות יש עניין מיוחד במשיבים המבצעים עבירות פליליות חמורות ואף הוגשו נגד משיב 1 כתבי אישום בהם הורשע . קל וחומר כאשר מדובר בהורים וילדים הנתונים לגחמותיה הפליליות של המשיבה 2 (סימונה שטיינמץ)". ובהמשך "… הדברים נכונים שבעתיים כאשר מדובר – בפקידת סעד ארצית… וכן עובדת ציבור בעלת מעמד מתוקשר במיוחד…".

נכון שהנוסח הוא ישיר ובוטה, אבל זו דעתו של המבקש וזכותו להביע דעתו.

האם רק בגלל שחשף את האמת, כלומר את דעתו על שטיינמץ, ומה בדעתו לעשות את המסמכים, השופטת צריכה לדחות את הבקשה?

הרי אם לעיתונאית כמו רויטל חובל מותר להגיש בקשות לעיון בתיקים, מבלי שבית המשפט מציב לה תנאים מראש כיצד תשתמש בחומר, מה תכתוב על מה שיתקבל, ולמי מותר לה להעביר את החומר, אז מדוע שאדם אחר, כמו המבקש, לא יוכל לקבל את החומר ללא תנאים מוקדמים, וללא הגבלות על חופש הפרסום והבעת הדיעה, רק בגלל שהוא העיז לומר לשופטת את האמת בפנים?

שימו לב איך השופטת שדיאור מוצאת פיתרון יצירתי להנמקת הסירוב לצוו עיון בתיק זה:

"אין להתיר לאזרח, יהיה נסיונו המר אשר יהיה, לפגוע בעובד ציבור רק בשל מילוי תפקידו כעובד ציבור. עובד ציבור חשוף מטבע עבודתו לפגיעות שונות בפרט עובדי רווחה החשופים לקשיים של הציבור באופן מתמיד ויומיומי. בדנ"פ 7383/08 יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל נקבע כי "עובד ציבור הוא לעיתים קרובות 'פניו של השלטון' בעיני האזרח ומקום בו פעולת זה האחרון אינה לרוחו עלול עובד הציבור להפוך יעד קל לפריקת תסכולו ומורת רוחו של האזרח – לעיתים גם בדרכים פוגעניות".  

יצויין שהשופטת לא קיימה דיון, והחליטה על סמך הניירות שהיו בפניה.

מניין אם כן לשופטת ידע שהשימוש בחומר יגרום פגיעה לבעלת הדין?

הרי אם היא צחה כשלג, היא תתמודד עם החומר ולא יאונה לה כל רע.

אם היא עשתה קומבינות וכל מיני מעשים נכלוליים, אז זכות הציבור לדעת.

בפני השופטת שדיאור עומד רק התיק הספציפי של הגמלאות.  היא איננה מכירה את שטיינמץ, ואין היא יכולה לדעת האם המידע שאותו היא מסתירה, לא יצטלב למידעים אחרים ויוביל להונאת ענק?

נניח שהיה מבוקש מידע על אהוד אולמרט, שכיום כולנו יודעים שהוא פושע, על איזה גמלה כלשהי, ומבקש המידע היה מגיע לשרה שדיאור, שהייתה אומרת לו ש"אהוד אולמרט הוא פני השלטון", ושאין לפגוע בו, איך בדיוק היו מעשי הנוכלות של אולמרט נחפשים, אם מוצבת משוואה ראשונית ש"לא לפגוע בעובד ציבור כי הוא "פני השלטון"?

נוסיף ונאמר שהשופטת שדיאור לא שלחה את ההחלטה למבקש, יעקב בן יששכר, על מנת שתחלוף תקופת הערעור, מבלי שהוא יידע מה היא החליטה.

זאת ועוד:  התובעת סימונה שטיינמץ, לא טרחה להמציא את התנגדותה למבקש, וכאשר המבקש התלונן בפני שדיאור, היא לא מצאה לנכון להורות על המצאת התגובה למערער.  כך התנהלו משפטים ברוסיה הסובייטית. כנראה שם שרה שדיאור למדה משפטים.

זו הבקשה שהוגשה על ידי מר יעקב בן יששכר:

המבקש מתכבד ליתן תגובתו לתגובת הנתבעים. יש לדחות את תגובת המשיבים דנן.

ואלה נימוקי התגובה:

  1. המשיבים 1 ו- 2 שמו עצמם מעל החוק, והם מרשים לעצמם להפר החלטות שיפוטיות, להימנע מלמלא אחר צווי בית משפט, ולמעשה מתייחסים לפסקי דין חלוטים משל מדובר בהמלצה בלבד.
  2. כתב האישום בו הורשע משיב 1, בגין עבירות פליליות מהחמורות ביותר שידעה מדינת ישראל מצד עובד ציבור לשעבר כשבין היתר הורשע בלקיחת שוחד, שחיתות, מרמה, הפרת אמון ועוד. כניסה לאתר נבו או לתקדינט, מעלה כי משיב 1 הוא עבריין רדיביסט מורשע במספר רב של תיקים פליליים חמורים ביותר, עובדה המאיינת את תגובת המשיבים.
  3. קצרה היריעה מלתאר את התנהלות המשיבה 2 הפוגעת בזכויות הורים וילדים, באופן מוכח המגובה מסמכים ראייתיים ועובדתיים, כשמשיבה 2 מטעה את בית המשפט ונמנעת ביצוע חובתה הן כלפי הורים והן כלפי ילדיהם. בימים אלו אף נבדקת תלונה חמורה ביותר נגד משיבה 2 על ידי היועץ המשפטי בגין אי ציות ואי קיום צווי בית משפט והטעיית בית משפט (תלונת גב' לורי שם טוב).
  4. המשיבים מנסים באופן בלתי תקין לשנות את "רוע הגזירה", לדידם, ותגובתם הינה המשך ישיר של השתלחות, השמצות ודברי בלע במבקש, עיתונאי הממלא חובתו נאמנה כלפי ציבור קוראיו, שאינם קשורים במישרין או בעקיפין לבקשה שהוגשה.

עיקרון פומביות הדיון

  1. כידוע, עיקרון פומביות הדיון "הינו אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו. בשמירתו טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה" (ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 451; ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום, פ"ד מט (1)318, 341).
  2. ביסוד עיקרון פומביות הדיון עומדים עיקרון חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. פומביות הדיון מאפשרת לציבור לקבל מידע על פעילות הרשויות הציבוריות ובהן בתי המשפט. שמירה על עיקרון פומביות הדיון חיונית לתקינות ההליך השיפוטי ולביצוע אמון הציבור בבית המשפט (ע"א 2800/97 ליפסון נ' גהל, פ"ד נגד(3) 714, 718; ע"א 4963/07 ידיעות אחרונות נ' פלוני, 27.2.08 וסקירת הפסיקה שם).
  3. מעיקרון פומביות הדיון נגזרת הזכות לפרסם דברים שנאמרו והתרחשו בבית המשפט. "לעיקרון פומביות הדיון שני פנים: האחד, ניהול הדיון בדלתיים פתוחות, כך שכל אחד מן הציבור רשאי לנכוח בדיון; והשני, היתר לפרסם ברבים את תוכנם של הדיונים כחלק מזכות הציבור לדעת" (ע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו – ניתן ביום 5.4.06)).
  4. לעיקרון פומביות הדיון נקבע סייג בסעיף 70 (ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") הקובע כי "בית המשפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם…".
  5. בסעיף הנ"ל בחוק בחר המחוקק לקבוע את נקודת האיזון שבין הערכים החוקתיים המתנגשים – פומביות הדיון מזה, והזכות לפרטיות מזה – בנקודה בה נגרמת "פגיעה חמורה בפרטיות". בחירהזו עולה בקנה אחד עם גישה שהובעה בפסיקת בית המשפט עוד קודם לקבלת תיקון החקיקה האמור, לפיה ככלל, תינתן הבכורה לעיקרון פומביות הדיון על פני הזכות לפרטיות:

"פומביות הדיון פוגעת במהותה בפרטיות המתדיינים ולעתים קרובות בפרטיות העדים, אך ככלל, הזכות לפרטיות – הגם שגם היא זכות יסוד – נסוגה מפני עיקרון הפומביות. אכן, כמו עיקרון הפומביות קבועה גם הזכות לפרטיות בחוק יסוד. … אלא שסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה הוא הוראה מיוחדת הגוברת על סעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק יסוד: השפיטה וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הינם שניהם חוקי יסוד, ומעמדם הנורמטיבי שווה, אך בעוד שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו דן בזכות לפרטיות במלוא היקפה, מסדיר חוק יסוד: השפיטה את הסוגיה המיוחדת של פומביות הדיון. בהוראות הכלליות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בדבר הזכות לפרטיות אין כדי לשנות את ההסדר החוקתי המיוחד שנקבע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, כפי שפורש בפסיקה" (רע"א 3007/02 יצחק נ' מוזס, פ"ד נו(6) 592, 598).

  1. הבקשה אינה עוסקת בעניינים המצויים ב"גרעין הקשה" של הזכות לפרטיות של המשיבים, ואף אם זכותם לפרטיות נפגעה, הרי שלא ניתן לומר שמדובר בפגיעה "חמורה" בפרטיותם כנדרש לפי סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט.
  2. בפני המשיבים, "החרדים" לדבריהם מפגיעה בפרטיותם, עומדת גם עתה הברירה: משיב 1 יחסוך לעצמו "פגיעה בפרטיותו" הגם שפסקי הדין בענייניו פורסמו בהרחבה על גבי העיתונות הכתובה והאינטרנטית ובפסקי הדין הרבים שנפסקו נגדו בהם הורשע כעבריין; משיבה 2 תתפטר לאלתר ממשרתה הציבורית שכן היא גורמת לנזקים בהישארותה במשרד הרווחה, בכך ימנעו המשיבים פגיעה מתמשכת בציבור הורים וילדים ומבזבוז משווע של זמן שיפוטי יקר.

התנהלות המשיבים מחייבת בירור וחשיפת מסמכים

  1. מכל מקום, המבקש יטען כי אין במסירת המסמכים ו/או פרסומם משום פגיעה "חמורה" בפרטיותם של המשיבים 1-2, שכן המבקש הגיש את בקשתו ביחס למסמכים שפורסמו וניתן בגינם פסקי דין, בהם יוחסו למשיב 1 עבירות מס, עבירות של הלבנת הון, קבלת כספים במרמה, עבירות של מתן שוחד, מעשים מפוקפקים ופעילות עניפה בעולם התחתון.
  2. משיב 1 הורשע בשורה של מעשים מפוקפקים בענייני כספים ובתחומים נוספים במסגרת היותו עובד ציבור בכיר.
  3. משיבה 2 נטלה ונוטלת חלק פעיל בחלק ממעשיו המכוערים והמפוקפקים של בעלה ואף מסרה עדות 'לטובתו' בדיון פלילי בו הורשע ופוטר ממשרתו הציבורית כשהערה חמורה נרשמה בתיקו האישי. טוב היתה עושה משיבה 2 לו היתה נזהרת ממתן כיסוי למעשיו הפליליים של בעלה בהם הורשע בעבירות מס בכלל והלבנת הון בפרט ועוד ועוד, קל וחומר כאשר מדובר ב- 2 עובדי ציבור.
  4. המבקש מבקש לדחות את טענת המשיבים לגישתם לגונן על פרטיותם. דרישתם אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה. בהקשר זה יפים דברי בית המשפט העליון ברע"א 3788/06 שלמה יפת נ' ידיעות אחרונות בע"מ (פורסם בנבו – ניתן ביום 19.1.12):

"כזכור, טענתם העיקרית של המשיבים בגדרי ההליך המרכזי היא, כי פרסום התמונה, מושא התביעה, חשף את סוד מאסרו של המשיב 1 בפני סביבתו. לצורך הדיון בעניין שלפנינו בלבד, נניח כי מאסרו של המשיב 1 אכן לא היה ידוע לסביבתו, טרם פרסום התמונה, וכי פרסום התמונה אמנם הביא את עובדת המאסר לידיעת הכלל (בהנחה זו אין כדי להביע עמדה בשאלה האם צילום שכזה של המבקש ופרסומו – היו מותרים, או אסורים).

דא עקא שהמבקשים אינם מצביעים על נזק משמעותי נוסף שעלול להיגרם להם בעקבות פרסום ההליכים, או פרסום התמונה בשנית, הוא היסוד שעליו צריכה להתבסס בקשתם לאיסור הפרסום. במקום זאת, המבקשים מציינים בשפה רפה ומבלי לפרט, כי הפרסום הנוסף צפוי להחמיר עוד יותר את הנזק שנגרם להם – הא ותו לא (ראו: סעיף 9 לבקשה המקורית). נוכח האמור לעיל, ובשים לב לנטל הכבד שמוטל על המבקשים במקרה שכזה כאמור – אין אפשרות לקבוע כי המבקשים ביססו עילה מכוח סעיף 27 לחוק הגנת הפרטיות (ה"מייבא" כאמור את 21 לחוק איסור לשון הרע), או מכח סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, המצדיקה הוצאת צו איסור פרסום, כפי שהתבקש. מכאן שדין בקשתם – להידחות. השוו: בג"צ 441/98 מנבר נ' בית המשפט המחוזי ([פורסם בנבו] 14.7.98); בש"פ 2698/08 משהו הפקות בע"מ נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו] 18.5.09)(להלן: ענין משהו הפקות)".

  1. מתגובת המשיבים נלמד כי אין המדובר בפגיעה לצורך מניעת פגיעה חמורה בפרטיות, כי אם במטרה למנוע מהעיתונאי המבקש לפרסם אודות ההליכים בתיקים דנן, שהינם הליכים פומביים לכל דבר ועניין.
  2. יתר על כן, המשיבים אף לא טענו כי תיגרם להם "פגיעה חמורה בפרטיות", אלא טענו בסתמיות כי מדובר ב"חריג" (ס' 15 לתגובתם).
  3. לא למותר לציין כי מסעיף 14 לתגובת המשיבים, דווקא ניתן ללמוד כי המשיבים חוששים לפגיעה לכאורה בשמם, ולאו דווקא לפגיעה חמורה בפרטיותם. יפים לענייננו דבריו של בית המשפט העליון בע"א 4963/07 ידיעות אחרונות בע"מ נ' עו"ד פלוני (פורסם בנבו, ניתן ביום 27.2.08) בפיסקה 12:

"נראה כי יש קושי של ממש לקבוע כי פרסומם של הדברים עולה לכדי פגיעה חמורה בפרטיות. עיקר טענותיו של המבקש מכוונות, כך נראה, לפגיעה שתיגרם לשמו הטוב, אשר אינה מביאה בהכרח גם לפגיעה בפרטיותו. יש לזכור כי "ההגנה על השם הטוב אינה מתכליותיו של חוק הגנת הפרטיות; ודאי שאין היא מתכליותיו העיקריות" – רע"פ 9818/01 ביטון נ' סולטן, פ"ד נט (6) 554, 584 (2005) (כן השוו: אורי שנהר דיני לשון הרע 165 – 167 (תשנ"ו); ברינהק, בעמ' 28). מכל מקום, גם אם נניח לצורך הדיון, ולטובת המבקש, כי פרסומם של הדברים עולה לכדי פגיעה בפרטיות, ניתן לומר כי עצמת הפגיעה אינה מגעת לכדי פגיעה חמורה. הטענות המופנות כלפי המבקש אינן טענות קלות. עם זאת, נוכח ההקשר המקצועי המובהק בו הן נטענות, אין הן נוגעות לליבת המונח פרטיות ואין הן עולות לכדי פגיעה חמורה בפרטיות, כנדרש".

פומביות הדיון בהליכים בהם נדונות עבירות מס

  1. המסמכים נשוא הבקשה עשויים להעיד על עבירות המס שביצע המשיב 1, שאין ליתן להם חיסיון למען לא יצא חוטא נשכר. יפים לעניין זה דברי כב' השופטת עדנה ארבל בעע"מ 38/07 התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל – רשות המיסים (פורסם בנבו – ניתן ביום 23.9.08), בסעיפים 59-60:

"הן הוראות החיסיון בדיני המס והן ההוראות הרלוונטיות בחוק הגנת הפרטיות ובחוק חופש המידע, צריכות להתפרש אפוא על רקע עקרונותיה הכלליים של השיטה. בין עקרונות אלו נמנים העקרונות בדבר שלטון החוק ותקנת הציבור, ובין היתר נגזר מהם – כאחד הביטויים של הכלל לפיו "אין החוטא יוצא נשכר" – גם הכלל שלפיו: "באופן עקרוני אין זה ראוי כי מפר החוק יהנה מפירות הפרת החוק על דרך של הנאה מזכויות שמוענקות לו על ידי החוק" (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 (2003)). האפשרות להמיר הליך פלילי בכופר אינה בגדר זכות העומדת למי שעבר עבירות מס. זוהי פריבילגיה, זוהי הטבה, אשר הרשות – מטעמיה שלה ולאור התועלות שהדבר עשוי להצמיח לאינטרס הציבורי – רשאית להעניק לו. במידה ותבחר היא שלא לעשות כן, לעומת זאת, יהיה על אותו נישום לעמוד להליך פלילי רגיל המחויב כידוע בעיקרון פומביות הדיון. בנסיבות אלו, איני סבורה כי ישנה הצדקה להעניק לנישום את ההטבה הנוספת הכרוכה באי חשיפת שמו ברבים: "אין זה תפקידן של רשויות המס להגן על עבריינים שמלכתחילה נהנים מפריבילגיה יוצאת דופן" (זבולון הנדלר וספי הנדלר "הסדרי כופר וחוק חופש המידע – עידן חדש?" מיסים יג/2 א-85, א-89 (1999), להלן: הנדלר והנדלר), וברוח דבריו המצוטטים לעיל של הנשיא ברק, נראה לי כי יהיה בכך כדי להעניק למי שהנחת היסוד לגביו היא כי הפר את החוק ליהנות מפירות הפרת החוק בדרך של הנאה מזכויות אחרות המוענקות על פי חוק (והשוו לעניין תחולתו של חיסיון מקום בו קיים חשד כי הנהנה ממנו עבר עבירה פלילית: עניין ישמחוביץ, בעמ' 266; כן השוו לדברים שאמרתי בהקשר דומה אך לאחרונה: ע"א 3015/06 מדינת ישראל נ' פינקלשטיין, פסקה 14 (טרם פורסם)).

אוסיף, כי ביחס למי שיש יסוד סביר להניח כי עבר עבירת מס, לא מתקיימות לטעמי גם התכליות האחרות העומדות ביסוד הוראות החיסון בדיני המס, קרי – האינטרסים שעניינם עידוד אזרחי המדינה לדיווח מס אמת והגנת מקורות המידע של הרשות. החלת חיסיון על נישום מעין זה כמו עושה היא יד אחת עם מי שבחר לפגוע בגביית המסים, ומשכך עלולה לטמון בחובה פגיעה נוספת בהרתעה הקיימת מפני ביצוע עבירות מס ולפיכך גם באינטרס הציבורי בגביית מס אמת מהציבור. יתר על כן, נראה כי דווקא פרסום שמות הנהנים מהסדרי כופר עשוי להוות תמריץ לדיווח מס אמת, מאחר וכל אזרח יידע מעתה כי גם אם יזכה ליהנות מהאפשרות שלא לעמוד לדין פלילי בגין עבירות מס שביצע, "מחיר" העובדה שהפר את דיני המס ולא דיווח דיווח אמת לרשויות לא יוכל להסתכם בעלות כספית בלבד, ויהיה כרוך מטבעו גם בפרסום העניין בציבור.

פרשנות הוראות החיסיון באופן שהן תכלולנה גם את המידע המבוקש בענייננו, לא רק שאינה מתחייבת אפוא מלשון החוק, אלא שהיא גם אינה מוצדקת לאור תכליותיו של החוק ולאור עקרונות יסוד המקובלים בשיטתנו. בד בבד, יהיה בה כאמור כדי להעניק לזכותם של הנישומים לפרטיות משקל יתר, אשר אינו מוצדק ביחס לפגיעה הכרוכה בדבר בזכות הציבור לדעת".

  1. על פי ההלכה הפסוקה, אין לאפשר למשיבים 1-2 המנסים לחמוק ממתן המסמכים לשים מחסום בפי יכולתו של המבקש לתבוע. יפים לענייננו דבריו של כב' הנשיא א' גרוניס ברע"א 8765/11 פלונית נ' סיאם 2000 מועדון ספורט ימי (1998) בע"מ (פורסם בנבו ניתן ביום 24.6.12):

"כאשר מדובר בתביעת נזיקין, דוגמת זו שהגישה המבקשת, אין לאפשר לתובע לשים מחסום בפני יכולתו של הנתבע להתגונן על ידי טענה מעין זו שמעלה המבקשת (אם כי ייתכן שבתביעה מסוג אחר ייערך איזון מסוים בגין הזכויות המתנגשות); המבקשת היא שפנתה לבית המשפט בתביעה נגד המשיבים. היא שהעמידה אותם בפני סיכון שיחוייבו לשלם סכומי כסף נכבדים. אם מעדיפה המבקשת את פרטיותה יכולה היא לחזור בה מן התביעה שהגישה."

יפים לעניינו, אף דבריה של כב' השופטת דורנר ברע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו – ניתן ביום 24.12.00):

"תובע אינו יכול להישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו. קנה המידה שעל פיו ייקבע היקף זכותו של התובע לפרטיות הוא אפוא מידת הרלוונטיות שבמסמכים שגילויים נדרש לבירור המחלוקת. אף מובן הוא כי בידי התובע קיימת האפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותו על פני ההכרח לחשוף בפני הנתבע ראיות רלוונטיות, וזאת על ידי מחיקת התביעה שהגיש כנגד הנתבע".

המשיבים מנסים לחמוק ממסירת מסמכים

  1. המשיבים מבקשים למנוע מהמבקש קבלת מסמכים, ובדרך זו לכפות על המבקש הליך שיפוטי מעין מחתרתי, שבעיצומו יוכלו להשמיץ את המבקש. ואילו הם, המשיבים, לא יחויבו במסירת מסמכים ויהיו מוגנים בצו איסור פרסום שיימנע בפועל גילוי מידע מתוך המסמכים הרלבנטיים על אודות התנהלותם הפלילית המוכחת.

  2. יש לדחות טענות המשיבים, שכן בניגוד לגישתם , לציבור וכן לרשויות החוקרות יש עניין מיוחד במשיבים המבצעים עבירות פליליות חמורות ואף הוגשו נגד משיב 1 כתבי אישום בהם הורשע. קל וחומר כאשר מדובר בהורים וילדים הנתונים לגחמותיה הפליליות של משיבה 2.

  3. פרטיותם של המשיבים – ככל שהיא קיימת – נסוגה בפני טובת האינטרס הציבורי ועיקרון פומביות הדיון. הדברים נכונים שבעתיים כאשר מדובר – בפקידת סעד ארצית ! האמורה להתנהל ללא משוא פנים, ביושרה, בחמלה, , וכן כעובדת ציבור בעלת מעמד מתוקשר מיוחד.

  4. בשל כל האמור לעיל, יתבקש כבוד בית הדין הנכבד לחייב את המשיבים למסור את המסמכים, ונוכח הפסיקה המנחה לפיה ככלל, תינתן הבכורה לעיקרון פומביות הדיון על פני הזכות לפרטיות. יש לדחות את תגובת המשיבים.

ק"ג 39037-02-12 יעקב בן יששכר נגד סימונה שטיינמץ 1

ק"ג 39037-02-12 יעקב בן יששכר נגד סימונה שטיינמץ 1

ק"ג 39037-02-12 יעקב בן יששכר נגד סימונה שטיינמץ 2

ק"ג 39037-02-12 יעקב בן יששכר נגד סימונה שטיינמץ 2

ק"ג 39037-02-12 יעקב בן יששכר נגד סימונה שטיינמץ 3

ק"ג 39037-02-12 יעקב בן יששכר נגד סימונה שטיינמץ 3

ק"ג 39037-02-12 יעקב בן יששכר נגד סימונה שטיינמץ 4

ק"ג 39037-02-12 יעקב בן יששכר נגד סימונה שטיינמץ 4

בית ילדים סנהדריה – שימוש בתמונות ילדים לייחצון תלישתם מביתם ומשפחתם בניגוד לסעיף 24 לחוק הנוער האוסר חשיפת ילדים בסיכון

 בית ילדים סנהדריה – שימוש בתמונות ילדים לייחצון תלישתם מביתם ומשפחתם בניגוד לסעיף 24 לחוק הנוער האוסר חשיפת ילדים בסיכון

חנה סלוצקי - פשעים נגד האנושיות

דצמבר 2013  – הנבזות והצביעות של צמרת משרד הרווחה תולשים ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה בדלתיים סגורות ללא ראיות וברמיה, ומשתמשים בתמונותיהם ליחצ"ן בתי ילדים כד שיוכלו לתלוש עוד ילדים מביתם.

להלן כתבת יחצנו"ת על בית ילדים סנהדריה ברחוב הל"ה 25 ירושלים ובה תמונות ילדים בסיכון בניגוד לסעיף 24 לחוק העונשין וחוק הנוער הקובע:

(א) אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):
(1) המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין, … ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:
(א) הקטין הובא בפני בית משפט;
(ב) עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;
במאמר מציינת הכתבת בשם בית הילדים סנהדריה כי:
"הילדים באים מבתים שאינם ראויים. הוריהם אינם יכולים ואינו מוכנים לטפל בהם. במצבים רבים, משמורת ההורים על ילדיהם בוטלה. נערים רבים סבלו התעללות נפשית ופיזית קשה ו / או הזנחה בשנים הראשונות שלהם, ולכן משרד הרווחה התערב ושלח אותם לסנהדריה".
הכתבה מגמתית ואינה מציגה את תגובת ההורים נוכח ההאשמות הקשות.
בית ילדים סנהדריה - הפנים טושטשו על ידי לורי שם טוב. בכתבה המקורית הפנים מופיעות חשופות
בית ילדים סנהדריה – הפנים טושטשו על ידי לורי שם טוב. בכתבה המקורית הפנים מופיעות חשופות

קישורים:

אבא הגיש תביעה נגד כחלון על פשעי משרד הרווחה

האבא שרון בן חיים הגיש תביעה נגד כחלון ונאמן

ניבה מילנר בתיה ארטמן וסימונה שטיינמץ בין הנתבעות

פשעים נגד האנושות

הורים התחילו להגיש תביעות נגד השר משה כחלון – הידוע בכינויו "שותק כמו דג", עקב שתיקתו בפרשית הריגת התינוק התאום של 'הסבתא' פקידת הסעד שרה טל, סגנית מנהלת לשכת רווחה רמת גן.

Sharon Ben-Haim

6-05 Saddle River Rd #225

Fair Lawn, NJ 07410

Tel:  917.775.5386

Fax: 201.625.6377

sharonsbh@gmail.com

                                                                        August 15, 2012

Hon. Magistrate Judge Hammer

Martin Luther King, Federal Building & U.S Courthouse

US District Court

50 Walnut Street, Room 3053

Newark, NJ 07101                                                                            by  UPS

Re:        Ben-Haim et al. v. Neeman et al.,

            Docket No. 2:12CV00351-JLL-MAH

Dear Judge Hammer,

I am one of the Plaintiffs pro se.  We request permission to file a brief sur-reply within 7 days.  We feel the sur-reply is necessary in light of the Israeli State Officials Defendants’ reply brief which exceeds the four corners of the complaint.

Moreover, since we filed the opposition brief with declarations of witnesses who are victims of the Defendants, all these witnesses were marked by Defendant Neeman for “special treatment” to deter them from testifying.  “Special treatment” means police brutality, trumping up false criminal charges, arrest and detention, surveillance of activists, seizures of private computers and invasion of emails and facebook accounts.

In June 15, 2012 two witnesses signed declarations in opposition to Neeman and co-Defendants’ motion to dismiss:  Amir Shipperman and Guy Shamir.  They have been targeted for retribution by Defendant Neeman.   Witness Amir Shipperman was arrested east of Tel Aviv two weeks ago.  His computer was seized and he endured 4 hours of grueling interrogation.  He is now awaiting decision whether he will be indicted for participating in a vigil protest.  The other witness, Guy Shamir was arrested a week ago, and is still in police custody, for telling a judge’s secretary who called him (instead of his attorney) on the phone “Tell the judge not to call me or bother me, tell her to mess with her own children and not to mess with mine”.  (This came after his judge suddenly and without trial issued a judgment of full custody to his ex-wife).  The indictment revealed that secret police detectives were performing surveillance of men on our witness list.  Defendant Neeman clearly has sent a message that anybody daring to testify in this case will be arrested on trumped up charges.

At this point, the record should reflect Defendant Neeman’s conduct of terrorizing men on our witness list.  We may have to file an injunction.

The issues we need to cover in the sur-reply:

First, Defendant Neeman gave instructions within Israel to the police and certain judges to threaten my witnesses by false arrests and false detentions. Contrary to Neeeman’s argument that this case is frivolous, his conduct in the past two weeks shows otherwise.  Otherwise, Neeman would not abuse his powers by terrorizing my witnesses, and deterring them from testifying in this case.

Second, Defendant Daniel Edri purposely availed himself of the jurisdiction of New Jersey by issuing operative instructions to rabbis in New Jersey, who take instructions from him to excommunicate me.  The letter also contained instructions what to do with my body upon my death.

Finally, contrary to your argument that Israel provides an alternative “convenient” forum, (a) in a State where innocent male witnesses are terrorized, falsely arrested  by the Minister of Justice himself, and tampering with witnesses or intimidating them, in retaliation for filing declarations, the Plaintiffs have no chance in Israel, and  (b)  three months ago, Israel’s Supreme Court issued a judgment in praise of “radical feminism” and made it clear that Israeli Supreme Court adopts “radical feminism” as a guiding legal source for interpretations of laws and assessment of human behavior.  I believe no other Court in the world ever took such a radical approach.  See Orit Goren and shdulat Hanashim v. Home Center.  In a jurisdiction that draws its guidance from radical feminism theories, and praises then, all men will never receive equal protection of laws.

Sincerely,

Sharon Ben Haim

Enclosures: All counsel via e-mail

Cc:      Sol Havivi, Pro se

Gamliel Elmalem, Pro se

JENNIFER L. LARSON
ARNOLD & PORTER LLP
399 PARK AVENUE
NEW YORK, NY 10022-4690
212-715-1783
jennifer.larson@aporter.com

John B. Bellinger IIIpro hac vice

Jean E. Kalickipro hac vice

R. Reeves Andersonpro hac vice

ARNOLD & PORTER LLP

555 Twelfth St., NW Washington, DC 20004

Reeves.Anderson@aporter.com

DOUGLAS SCOTT EAKELEY
LOWENSTEIN SANDLER PC
65 LIVINGSTON AVENUE
ROSELAND, NJ 07068-1791
(973) 597-2500
deakeley@lowenstein.com

CHRISTOPHER M. DIMURO
PATTON BOGGS LLP
ONE RIVERFRONT PLAZA
6TH FLOOR
NEWARK, NJ 07102
(973) 848-5640

cdimuro@pattonboggs.com

ROSEMARY JOAN BRUNO
BUCHANAN, INGERSOLL & ROONEY, PC
550 BROAD STREET
SUITE 810
NEWARK, NJ 07102-4599
(973) 273-9800
rosemary.bruno@bipc.com

קישורים:

סימונה שטיינמץ מציגה: תרבות השקר והמניפולציות לחטיפת ילדים מהוריהם

סימונה שטיינמץ מציגה: תרבות השקר והמניפולציות לחטיפת ילדים מהוריהם

סימונה שטיינמץ עו"ס ראשית – חוטפת ילדים מהוריהם וגורמת לשואה קטסטרופלית בין הורים לילדים.

כך למשל, העידה סימונה שטיינמץ בדיון בבית משפט עליון בשבתו כבית משפט הגבוה לצדק בג"ץ 4613/11, כי האמא ל' ש' לא רואה את ילדיה מספר שנים בשל פרסומיה נגד משרד הרווחה. קרי, ילדיה של האמא משמשים כבני ערובה של סימונה שטיינמץ.

פרוטוקול בגץ 19.9.110002

ילדים מנותקים שנים ארוכות מהוריהם ללא קביעת הסדרי ראיה – ואין מושיע.

ילדיה של ל' ש' נחטפו ממנה ב- 6.1.09, מאחר ופקידת הסעד "סברה" כי הילדים בסיכון. האמא עברה אבחונים ע"פ בקשות העו"ס על מנת שתוכל לפגוש את ילדיה ואובחנה כטובה וכשירה, אולם  סימונה שטיינמץ – מסרבת להשיב לאמא את ילדיה.

משרד הרווחה משתמש בפקידי סעד, עובדים סוציאלים, שופטי משפחה ושופטי נוער להוצאה בכפייה ילדים וקשישים מביתם ומשפחות למוסדות, פנימיות, אומנה, אפוטרופסות, מופרטים תאבי בצע המגייסים הון עתק מתרומות ותקציבי ממשלה.
משרד הרווחה מפרק מידי יום משפחות מפשיט אותם מכבודם ורכושם משבש חייהם ומכניס אותם לתוך מגרסת ה"רווחה" הביורוקרטית הארורה, גורם מידי יום הרס סבל לפרט למשפחה ולחברה.


"השופט" נפתלי שילה משמש חותמת גומי לפקידת סעד הראשית:

פרוטוקול בגץ 19.9.110006

פרוטוקול בגץ 19.9.110007נציבות תלונות הציבור על שופטים נפתלי שילה דפקט עם תעודותקישורים:

  • מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה רמת גן נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות. מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה.
  • רשלנות פושעת בשם טובת האזרח – פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר – 2012 – פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק.